קורה מדי פעם ש"נשפכים" בעת יירוט נתיב ובפרט יירוט LOC. בשדות בהם יש תנועה צפופה, עם מסלולים מקבילים ו/או מרווחים מינימליים בין מטוסים שהבקר מצרף לנחיתה, הדבר עלול ליצור מצבים מסוכנים, אפילו סכנה להתנגשות.

בצילום המסך נראים שני מטוסים, בהצטרפות למסלול 06L בברצלונה. המטוס הדרומי, A320 של חברת Vueling קיבל אישור לטוס לנקודה ASTEK לתחילת הגישה. המטוס הצפוני, B738 בשירות חברת Ryanair, קיבל אישור ליירט את ה-LOC, אבל "נשפך". שניהם היא בקירוב בגובה 4,000 רגל. בקר הגישה זיהה את המצב המתפתח והנחה את המטוס הדרומי לפנות מיד ימינה דרומה, בעוד המטוס הצפוני המשיך את הפניה לפיינל. במהלך הפנייה שני המטוסים קיבלו התרעות RA ממערכת TCAS וביצעו את התמרון בהתאם, המטוס הדרומי הנמיך לגובה 3,000 רגל, לאחר מכן השלים פניית 360 וחזר אל ציר הגישה.

באשר לתמרון TCAS RA. ההוראות שהמערכת נותנת מתייחסות למישור האנכי בלבד, אבל ההנחיה היא להמשיך את התמרון האופקי המתוכנן למעט אם מה שהצוות רואה בעיניו מחייב תמרון אחר.

צריך להבין את חשיבות ביצוע מרשה שניתן על ידי הבקר, בצורה מדויקת ככל הניתן. בכדי ליירט את ציר הגישה יש צורך לפנות בזמן המתאים, במהירות ובתצורה מתאימה לביצוע התמרון. פניה מאוחרת או במהירות ותצורה לא מתאימים, יביאו לחציית הציר ולעיתים יגרמו למצב מסוכן.