מטוס מדגם A359 של חברת Delta היה בטיסה מלוס אנג'לס לסידני. במהלך ההצטרפות הצוות דיווח כי נקלע לחיתחות והיו להם פצועים על המטוס. המטוס נחת בשלום. התברר כי 4 או 5 אנשי צוות קבינה נפגעו קלות בתקרית, בעיקר פגיעות כתפיים וראש.

מפתיע אותי שלא היו פגיעות בקרסוליים, שכן מי שמתרומם ונפגע בראשו או בכתפו מהתקרה או מתאי האחסון בקבינה או במטבח, מיד לאחר מכן נופל ונחבל ברגליו. יתכן שהדיווח לא מלא. אגב, זה לא שהאדם מתרומם לכיוון התקרה, זה יותר שהתקרה יורדת אליו ולאחר מכן, כשהוא מתחיל ליפול באופן חופשי, הרצפה מתרוממת בחזרה ופוגשת אותו.

הנושא של חיתחות בטיסה מלווה את התעופה העולמית מאז ומתמיד. מחקרים מראים כי יש החמרה במצב, וסטטיסטית יש יותר פרקי זמן של חיתחות בנתיבים. עסקתי בנושא בדוח חקירה שכתבתי, על תקרית שאירעה לפני שנה, שבה נפצעו שני דיילים באירוע חיתחות בנתיב.

בהצטרפות יש סיכוי להיתקל בחיתחות חמור ולעיתים גם לעיתים בגישה הסופית. צוות צריך לנסות להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו בכדי לנסות לצפות את הבאות ולהכין את הקבינה בהתאם. יש לשם כך דיווחים, מכ"מ, אפליקציות שונות. לאחרונה חברת אל-על שינתה מדיניות והחליטה להקדים את הכנת הקבינה, כך שהצוות ישב חגור כבר בגובה 10,000 רגל. זאת בעקבות סטטיסטיקה עולמית המראה כי בשלב ההנמכה ובפרט מתחת לגובה 10,000 רגל, קיים סיכון מוגבר למערבולות אוויר המסכנות את הצוות והנוסעים. בטיסות קצרות זה אולי יכול לבוא קצת על חשבון הזמן המוקצה לשירות, אבל בטיסה ארוכה כמו הטיסה הנדונה, מלוס אנג'לס לסידני יש די זמן לתת שירות וגם להתכונן בזמן. כמו בהרבה נושאים אחרים, מדובר בקבלת החלטות, גם ברמת החברה וגם ברמת הצוות.