תאונת AF447, בה התרסק מטוס מדגם A330, של חברת Air France אל האוקיינוס האטלנטי, גבתה 228 קורבנות, נוסעים ואנשי צוות. החקירה הייתה ממושכת בעיקר עקב הקושי במציאת מקלטי המטוס על קרקעית האוקיינוס האטלנטי. בקליפת אגוז החקירה העלתה כי בעיית תכנון של צינורות פיטו תרמה לכך שהם התקרחו והציגו נתונים שגויים. היצרן וחברת התעופה לא החליפו את הצינורות הפגומים במועד, למרות שהבעיה הייתה ידועה לפני טיסת התאונה. כמוכן, התברר כי צוותי החברה לא אומנו בתרחישים דומים למה שהתרחש באותה טיסה, תקלת מדי מהירות ומצב מוזר (אחת הסיבות שהוכנסו אימוני UPRT כחובה לכל טייס על כל מטוס).

מעבר לחקירה הבטיחותית, התנהלו במשך שנים תביעות משפטיות כנגד היצרן Airbus וחברת התעופה Air France, בגין אחריותן למות הנוסעים ואנשי הצוות. בית משפט זיכה את החברות, אולם השבוע בית דין לערעורים הפך את הפסיקה ומצא את שתי החברות אחראיות ארגונית להריגה (Manslaughter) שלא בכוונה. חברת Airbus נמצאה אחראית למספר כשלים, ביניהם הערכת חסר של חומרת הבעיה במערכת פיטו והעובדה שלא עדכנו ולא נתנו הנחיות מידיות לצוותים המטיסים את המטוסים. חברת התעופה נמצאה אחראית בכך שלא דאגה לאמן את טייסיה בתרחישים אפשריים של תקלות מכשירים והזדקרות בגובה רב וכי לא עדכנה את טייסיה באשר לבעיות אפשריות במכשירי פיטו.

כל אחת מהחברות חויבה לשלם פיצויים למשפחות הנפגעים. חברת Airbus כבר הודיעה כי תערער לערכאה גבוהה יותר, חברת Air France עוד לא הגיבה רשמית לפסיקה.