מטוס מדגם B737-9MAX של חברת Alaska, התיישר וקיבל אישור המראה, על מסלול 13 בנאשוויל. כאשר המטוס היה בריצת המראה, קיבל מטוס מדגם B737, של חברת Southwest אישור לחצות את המסלול בסופו. צוות המטוס הממריא ראה מטוס חוצה וביצעו הפסקת המראה, במהירות גבוהה, מעל 100 קשר קרקעי (יש טענה ש-130 קשר). המטוס עצר בשלום. הצוות פינה מסלול והסיע לכיוון עמדת החניה. כאשר המטוס התקרב לרחבה, התרוקנו חלק מהצמיגים והמטוס נתקע. 

נושא בטיחות באזור המסלולים הוא רעה חולה, בארה"ב במיוחד. בשנים האחרונות אירעו אין ספור תקריות חמורות מסוג Runway Incursion. בכל מקום, בפרט בארה"ב, כדאי לפקוח שבע עיניים וגם שבע אוזניים, אם יש. זה בנפשנו. השדות שם לעיתים מורכבים, עשויים להיות מנוהלים על ידי מספר פקחים במקביל, לפעמים אחד לא יודע מהשני ולפעמים בכלל אין שני במשמרת. צוות שמקבל לחצות מסלול, מוטב שיעשה "שמאל נקי, ימין נקי", לא כאילו, ממש להסתכל. לפעמים קשה לראות, אבל זה מציל חיים. צוות ממריא, שרואה מטוס חוצה אין לו הרבה ברירות, אלא להפסיק המראה, עם הוראה או בלי. השאלה מה עושים אחר כך. אנחנו מתאמנים בכל תרגיל סימולטור, על הפסקות המראה. הפסקת המראה לא נגמרת בזה שהמטוס עצר בשלום, לפעמים הצרות מתחילות רק אחר כך. אחד הדברים שיש להתייחס אליהם, הוא the possibility of wheel fuse plugs melting. הטמפרטורה של הבלמים מגיעה לשיאה כרבע שעה אחרי פעולת הבלימה (אפשר לראות את זה במטוסים בהם יש תצוגה, אבל בבקשה לא כהסחת דעת מההסעה). הראיתי פעם לאיש צוות, במטוס 737 בו יש BTMS, שאחרי הנחיתה הערכים היו בערך 0.6 ועם ההגעה לעמדה הגיעו כבר למעל 2 ועוד עלו עד 3.0 במשך מספר דקות, לפני שהחלו להתקרר. בהפסקת המראה, במהירות גבוהה, הבלמים סופגים אנרגיה, כמעט למלוא קיבולתם וזה מתבטא בטמפרטורה שלהם. מעל ערך מסוים הפיוזים נמסים, כדי למנוע פיצוץ. המשך הסעה משמעותו עוד פעולות בלימה, שרק מחמירות את המצב. היו מקרים בהם בלמים עלו באש, או שצמיגים התרוקנו בהסעה וזה הגיע למצב שהצוות עשה פינוי חירום. כמו שאומרים ביידיש מה בוער? אפשר לעצור, להמתין, לתת לבלמים להגיע לשיא הטמפרטורה ולהתקרר. אפשר לבקש גם קירור חיצוני. עשיתם משהו טוב, למה לקלקל?

ככה נראו צמיגי המטוס של Alaska.