מטוס מדגם A320, של חברת SAS, היה במהלך העלאת נוסעים, בשדה התעופה של אוסלו. כ-50 נוסעים הספיקו לעלות, כאשר הצוות הבחין בעשן מיתמר מכבודתו של אחד הנוסעים. צוות הטייסים חבש מסיכות, הדיילים חבשו ברדסים. הצוות פינה את הנוסעים מהמטוס (כנראה דרך המדרגות או השרוול) ובמקביל טיפלו באש באמצעות מטפה הלון. אחרי שהאש כבתה (לכאורה), התיק הורד מהמטוס והועבר לשירותי הכבאות שהגיעו למקום, שאז האש פרצה שוב, הפעם מחוץ למטוס. 8 נוסעים נזקקו לטיפול בבית חולים עקב שאיפת עשן ואדים רעילים. לא נגרם נזק למטוס.

האש פרצה, ככל הנראה, כתוצאה מבריחה תרמית של סוללת ליתיום בתיקו של הנוסע. בתרחיש כזה, התחממות הסוללה עלולה להצית את החומרים שסביבה. את החומרים הללו ניתן לכבות באמצעות מטפים, את הסוללה לא. אם היא בתוך תיק, קשה להגיע אליה ולהניחה בתוך AVSAX. באירוע הנדון, ככל הנראה הצוות הצליח לכבות זמנית את האש שאחזה בחומרים האחרים ולהוציא את התיק מהמטוס, שאז הטמפרטורה של הסוללה גרמה להתפרצות מחודשת של האש.

התקרית התרחשה כאשר דלתות המטוס פתוחות. חוקית הקברניט עדיין אינו אחראי על הבטיחות. בכל זאת הקברניט ניהל את האירוע. תמיד שאלתי את עצמי, ביודעי את החוק: אם אני במטוס, הדלת פתוחה ופורצת אש, אני יכול לקחת את התיק, לצאת ולומר שאני לא אחראי? טכנית וחוקית אני יכול, אבל בתור איש הצוות הבכיר במטוס מצופה ממני להתנהג אחרת.

יש בספרות (CFSM) נוהל פינוי חירום ממטוס חונה. נוהל מורכב, כי יכולים להיות מצבים שונים בתכלית. "על פי הצורך הקברניט או המש"ב יכריז על תחילת פינוי חירום" (ראו פסקה קודמת).

מטוס חונה או לא, יש NNC לאירועי אש עשן וריח שריפה. חבישת מסכות בתא הטייסים או ברדסים, היא אמצעי הגנה אישי (PBE) ומאפשר לצוות לתפקד ולנהל את האירוע. חשוב מאד להכריז חירום ולהזניק את שירותי הכבאות.