מטוס מדגם B738, של חברת ANA היפנית, המריא על מסלול 05 בשדה התעופה Haneda של טוקיו, בשעת ערב. המטוס התיישר על קו אורות השול השמאלי של המסלול והחל בריצת ההמראה. רק בסביבות 130 קשר המטוס הוחזר לציר המסלול והשלים את ההמראה. המטוס טיפס והגיע לגובה 26,000 ולאחר מכן הוחזר לנחיתה בשדה המוצא. המטוס נחת על מסלול 34 והושבת על המסלול עקב נזקים לצמיגי כן הנסע הקדמי.

כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה על אותו המסלול. בחודש אפריל השנה, המריא מטוס מאותו דגם, של חברת JAL, על השול השמאלי של המסלול. במקרה הראשון (מבין השניים, יתכן שהיו עוד) הצוות הפסיק המראה אחרי שהמטוס פגע במספר גופי תאורה.

מה מייחד את המסלול הזה?

לקטע הראשון של המסלול יש גישה דרך 5 קושרות. חלקן בזווית ישרה וחלקן כהה (ככל הנראה אלה משמשות בעיקר לפינוי מהיר). מכאן שיש באזור הזה "חנוכייה" רצינית של תאורות מכל הסוגים ממגוון צבעים. זה יכול לבלבל. במקרה האחרון, עוד נקודה שעלולה הייתה לבלבל את הצוות הייתה שתאורת אמצע המסלול RCLL לא פעלה (NOTAM), כך שבמקום לראות 3 פסים של תאורות לבנות (תאורות שוליים ותאורת אמצע) הצוות ראה רק שתיים. כל אלה אינם תירוצים טובים. יש מספיק אמצעים לזהות ולהבדיל בין קו אמצע של המסלול לבין השוליים, עם או בלי תאורות. קו האמצע לא דומה לכלום. משני צדדיו יש סימונים של ה-TDZ. המרווח בין תאורות שוליים גדול בהרבה מאשר תאורות אמצע (לרוב 60 מטר מול 15 מטר). כאשר תאורות לא פועלות זה עלול לשבש את התמונה שהצוות רגיל לראות ומדובר באיום שצריך לנהל. הצוות צריך להזכיר את זה, לתדרך את זה ובעיקר לגבש אסטרטגיה איך לא ליפול בזה. מעבר לזה, אולי מוטב שצוותים יכירו מה קורה מסביבם וילמדו מניסיון רע של אחרים. זו אחת הסיבות שאגף בטיחות של אל-על משקיע בידיעוני הבטיחות הללו.