מטוס מדגם A321, של חברת Indigo ההודית, המריא מניו דלהי לבנגלור. בהמראה המטוס שפשף את המסלול, כפי שנראה בתצלום. הצוות טען שהם לא הרגישו דבר. המשיכו בטיסה, טיפסו לגובה 35,000 רגל וטסו ליעד. למטוס נגרם נזק משמעותי. אירוע מסוג זה אמור להיראות גם מהמגדל. בדיקת המסלול תראה בוודאות סימני שפשוף וחריש. על המגדל להודיע לצוות על כך. 

פגיעה פיזית במטוס עלולה להחליש את המבנה ולכן הבד"ח של דפיקת זנב מנחה שלא לדחס את המטוס ולנחות בשדה המתאים הקרוב. התאונה הקטלנית בהיסטוריה (שאירעה בטיסה ולא על הקרקע), התרחשה ב-12.8.1985. מטוס מדגם B747, של חברת JAL, בטיסה 123, התפרק באוויר, איבד שליטה והתרסק. בתאונה נהרגו 520 בני אדם ולמרבה הפלא 4 ניצלו. הגורם לתאונה היה כשל במכלול הזנב, שאירע כתוצאה מתיקון לא מוצלח, של נזקי דפיקת זנב, שאירעה 7 שנים קודם לכן.

האם יתכן שהטייסים ואנשי צוות הקבינה לא הרגישו מכה כזו? יש לעודד העלאת חששות וספקות בין אנשי צוות, גם בקוקפיט וגם בקבינה.