מטוס מדגם B738, של חברת American Airlines, נחת, על מסלול 30, בקינגסטון ג'מייקה. במהלך ריצת הנחיתה, בגשם כבד, המטוס חרג זמנית שמאלה מהמסלול, חזר למרכזו ונעצר. בדיקה שנערכה על ידי הנהלת השדה הראתה כי המטוס ירד עם כל כני הנסע לדשא וחזר, בלא שנגרם למסלול או למתקניו נזק משמעותי. למטוס נגרם נזק, ככל הנראה לכני נסע ולמנועים.

רשות החקירה של ג'מייקה פתחה בחקירה. מה אנחנו יודעים עד כה? מדיווחי ה-METAR עולה כי שררו תנאי מזג אוויר סוערים. בדקות שלפני התקרית דווח על +TSRA. הרוח לא הייתה חזקה, אבל צולבת מימין. דיווח הראות היה /////. מעקב אחרי נתיב הטיסה מראה כי המטוס נכנס לריתוק והמתין מספר דקות, מערבית מהשדה, לפני שנכנס לגישה. גם במהלך ההצטרפות, אחרי הריתוק, המטוס ביצע עוד ORBIT, לפני כניסה לגישה עצמה. בעיניי הנתונים מעידים על כך שהצוות היה מודע לכך שמזג האוויר בשדה בעייתי והמתין מעט לפני הכניסה לגישה.

על פי תמונת ADS-B  נראה שהמטוס נחת משמאל לציר המסלול, למעשה באמצע החלק השמאלי של המסלול. משם, הוא התקדם בהדרגה שמאלה, עד שירד לגמרי מהמסלול.

נמתין כמובן לממצאי החקירה. בלי קשר לתקרית הספציפית, גשם כבד, בתנאים של סופות רעמים, עלול לגרום לשינויים תכופים בכיוון הרוח עד כדי גזירת רוח. פגיעה במקדם הבלימה של המסלול. מעל הכול-הגבלת ראות, שעלולה לבוא במפתיע. גשם כבד, עם רוח צולבת, עלול ליצור אשליה אופטית ולהביא צוות לנחות לא על הציר, או לגלות סטיה באיחור.

באופן כללי, על אחת כמה וכמה בתנאי מסלול רטוב, עם רוח צולבת, יש חשיבות עצומה לנחות על הציר, כאשר וקטור ההתקדמות של המטוס ישר, על קו האמצע. לעיתים אנחנו נוטים להתייחס בביטול לריצה מעט בצד בהמראה או לסטייה קלה הצידה בריצת נחיתה, אבל אנחנו אף פעם לא יודעים מתי המטרים הבודדים הללו בצד יעשו את ההבדל, בין להישאר על המסלול ובין לעוף החוצה. כשעפים החוצה מהמסלול, התוצאה היא רק עניין של מזל.

לחברת American Airlines יש היסטוריה לא הכי טובה בשדה הזה… בדצמבר 2009, הגיע מטוס, מאותו דגם, לנחיתה על מסלול 12. הנחיתה בוצעה ברוח גב חזקה, על מסלול מוצף והסתיימה במטוס מפורק לשלושה חלקים, על קו החוף, אחרי המסלול.

בתצלום למטה, מתוך אתר Flightradar24, נראה הקטע האחרון של הגישה והנגיעה בצד, עם מגמה מתבדרת.