יש שדות בהם ההמראות והנחיתות מתבצעת על מסלול אחד באופן קבוע (ליסבון לדוגמה) או זמני. על הפקחים לתזמן את המרווחים כך שניתן יהיה להמריא וגם לנחות. תכנון לא מדויק מצד הפקח, שמירת מהירות לא מדויקת בגישה ועיכוב בהמראה או בפינוי מסלול, עלולים ליצור קרבה אווירית לא רצויה ומסוכנת. מצבים כאלה עלולים לחייב הליכה סביב, עצירת המראה וכיוצא באלה מצבים. על הנושא הזה הסרטון הקצר הבא, מבית Skybrary.

"אין לנו את כל התמונה". אם אנחנו מתבקשים לשמור משטר מהירות מסוים בגישה, מוטב לדייק. אנחנו לא עושים טובה לאף אחד, אנחנו יכולים לחסוך לעצמו הליכה סביב. אגב, זה עובד לשני הכיוונים, אם נאט מוקדם מדי, "נדפוק" את הבאים אחרינו. יש מקומות שעל זה יבטלו לנו את המרשה לגישה ויוציאו אותנו מהשיירה. אם אנחנו מתבקשים לפנות את המסלול בקושרת מסוימת,  מוטב לעשות מאמץ לעמוד בזה. אם לא נצליח אולי נגרום למישהו ללכת סביב. הדבר הגרוע ביותר זה לתכנן, להתנפל על הבלמים, לא להצליח ואז לזחול לקושרת הבאה, תוך שמישהו הולך סביב מעלינו, לא נעים. אם לא מסתדר, לשמור מהירות ולהתגלגל לקושרת הבאה. אם אנחנו מקבלים אישור להתיישר ולהמריא, אסור להתעכב. יש שדות המגדירים פרק זמן, בשניות, מרגע קבלת האישור להמריא ועד שהמטוס צריך להתחיל להתגלגל. אם אנחנו זקוקים ליותר זמן (הרצת מנועים לדוגמה), צריך להודיע לפקח מראש. אנחנו (אתם..) פועלים בסביבה דינמית, שבה חשוב תיאום ושיתוף פעולה, למען שמירת מרווחי הבטיחות מצד אחד, לוחות הזמנים והכלכליות מצד שני.