מטוס מטען, מדגם B763, נחת בפנמה ודפק חזק את הזנב. ככל הנראה מדובר בנזק משמעותי. נכון למועד ההקלדה, 17 יום אחרי התקרית (תאונה, אם נשפוט לפי הנזק), המטוס עדיין לא חזר לטיסה.

סטטיסטית רוב דפיקות הזנב מתרחשות בנחיתה, כאשר הזנב נוגע במסלול ראשון, לפני כני הנסע. אז גם נגרמים הנזקים הקשים ביותר. בקישור המצורף יש גם גישה לסרטון של הנחיתה.

אירועים כאלה נגרמים, לרוב, כתוצאה מטכניקת נחיתה שגויה, בפרט ירידה למהירות נמוכה מדי  בסוף הפיינל, מה שעלול להביא לשיעור שקיעה גבוה. במצב כזה ה-PF במלכוד. הוא עלול לנסות להרים אף, כדי להקטין את שיעור השקיעה ואז הוא מסתכן בכך שהזנב יגע במסלול קודם. האופציה השנייה היא לשמור על מצב האף ולתת למטוס לגעת קשה, אבל על כני הנסע. הדבר הנכון הוא לפתוח מנועים, אבל לקראת הנגיעה, ברמה העקרונית, אמורים לסגור מנועים. הדרך הנכונה להתמודד עם הסיכון הזה, הינה לשמור את המהירות הנכונה ואף קצת מעליה, אבל לעולם לא לרדת מתחת למהירות הגישה (Vapp שהיא אצלנו Vref בתוספת 5 קשרים לפחות). זה תמיד מותיר לנו את האפשרות להקטין שיעור שקיעה, על ידי הרמת אף קלה, בה המהירות הזו יורדת במעט, לקראת הנגיעה, במקביל לסגירת מנועים. עוד תאונה דומה בהמשך הידיעון.