מצד שמאל של התצלום יש שדה תעופה, בשם Queshm. בצד ימין של התצלום יש "פס" על הקרקע, מנחת אז"מים. המרחק ביניהם כ-5 מייל. קשה להתבלבל ביניהם, אבל עובדה שזה קרה. מטוס מדגם MD-83, של חברת Zagros Airlines, ביצע גישה לשדה התעופה. המטוס הגיע מצפון ועבר מעל השדה, פנה לעם הרוח ולאחר מכן לצלע בסיס, אבל מרגע שהקברניט גילה קשר עין עם המנחת, הוא "חידד" ופנה לפיינל. הק"ר העיר שזה לא יכול להיות המסלול המיועד, אבל הקברניט התעלם והמשיך בגישה. עקב הפניה החדה הגישה הפכה לא מיוצבת ובנוסף, הופיעה התרעת TERRAIN, שכן המנחת לא נמצא בבסיס הנתונים של מערכת EGPWS. עקב כל אלה הקברניט הלך סביב. ההליכה סביב בוצעה, אבל כני הנסע נותרו מטה. בתשובה לשאלת הפקח אם הם בקשר עין, הם ענו שהם הולכים סביב. ברור שהפקח לא ראה אותם, כי הם לא היו ליד המסלול, עליו היה אחראי. הצוות ביקש לפנות לעם הרוח והקברניט ניסה לפנות שוב למנחת, אבל תוך כדי הפניה הק"ר הבחין במסלול הנכון, הצוות נכנס לעם הרוח, השלים את ההקפה ונחת בשלום.

רשות התעופה של איראן חקרה את התקרית. מתברר כי לצוות לא היה מידע על קיומו של המנחת, הסמוך (סמוך?) לשדה התעופה. למרות שחלק מטייסי החברה הכירו את המנחת, לא היו אזהרות בספרות. הצוות היה אמור לבצע גישת NDB אבל ההצטרפות בוצעה בכיוון לא נכון, מה גם שמחטי ה-NDB ריטטו, עקב קליטה לא טובה. אחרי מעבר ה-IAF הצוות לא השתמש במערכת הניווט של המטוס. הצוות לא פיקח כראוי על מכשור המטוס ולא השתמש באוטומציה, כפי שמדיניות החברה קבעה. כשל חמור בעבודת הצוות, כאשר הק"ר הביע ספק לגבי המסלול והקברניט התעלם ממנו.

התקרית אמנם התרחשה באיראן, אבל בלבול ובחירה בשדה לא נכון (שלא לדבר על מסלול שגוי באותו שדה) קרו גם במדינות מערביות לא פעם, בעיקר בארה"ב. חוש הראיה שלנו הוא החזק מבין החושים. בצבא קראנו לזה "לאנוס את השטח". רואים משהו דומה למה שאנחנו מחפשים וננעלים עליו. ככה פשוט. מתעלמים מכל סימני האזהרה. זה יכול לקרות במזג אוויר נאה כמו שהיה כאן (בדוח החקירה לא נכלל פרק מזג אוויר, אבל זה היה בשעת בוקר והאזור מתאפיין במזג אוויר נוח), בוודאי בראות לקויה. עלינו לבנות מנגנוני הגנה, גם ברמה האישית, אבל גם ברמת הצי, החברה ורשויות התעופה. כפי שיש אזהרות, על מסלולים סמוכים, במילנו, במדריד וברומא, כך ראוי שיהיה בכל מקום שבו יש חשש לחשד שמישהו עלול להתבלבל.