כזכור, מטוס מדגם Sukhoi Superjet 100-95, של חברת Gazpromavia, התרסק, זמן קצר אחרי שהמריא משדה בו היה בתחזוקה, לכיוון מוסקבה. בתאונה נהרגו 3 אנשי צוות. לאחרונה הוציאה רשות החקירה של רוסיה MAK דוח ראשוני והוא מעניין. 

התברר כי המטוס שוחרר לטיסה, על פי כל החוקים והתקנות והיה אמור להיות כשיר לחלוטין. זמן קצר אחרי המראה, כאשר הצוות היה בתהליך קיפול מדפים, הופיעו הודעות המעידות על אי הסכמה במכשירי ניווט ומדי מהירות. מכיוון שמדי המהירות היו בקירוב זהים, הצוות החליט להמשיך בטיסה. בסך הכול ההודעות הללו הופיעו ונעלמו 20 פעם במהלך הטיסה הקצרה, מאחרי ההמראה ועד ההתרסקות. על פי ניתוח ה-DFDR, כאשר המטוס התיישר בגובה 5,000 רגל, נרשמו הבדלים קלים בין מדי זווית ההתקפה. 

אחרי גמר קיפול המדפים, במהירות 230 קשר, כאשר קיבלו מרשה לטפס לגובה 10,000 רגל, הקצין הראשון פתח מנועים ומשך קלות, במטרה לטפס. בתחילה המטוס הגיב, אולם זמן קצר לאחר מכן המקזז החל לנוע קדימה (מתחיל להישמע מוכר) ונעצר בסביבות 0, עד ההתרסקות.

כאשר המטוס הנמיך, בניגוד לכוונתו, הקצין הראשון משך, מה שגרם לניתוק טייס אוטומטי. הקברניט לקח את ההטסה. מכיוון שהמהירות הגיעה ל-270, הוא הצליח לעצור, לזמן קצר, את מגמת ההנמכה. הקברניט ניתק מצערות. וסגר מעט מנועים, אולם המטוס המשיך להאיץ והמהירות הגיעה ל-308 קשר. הופיעה התראת מהירות גבוהה וזו נותרה פעילה עד ההתרסקות. בגובה 4,600 רגל, בחציית מהירות 280, הקברניט הכריז על Unreliable Airspeed. הוא ביקש מהק"ר להכריז על כך בקשר, אולם עקב מעבר לא מוצלח בין ערוצים אף בקר לא קיבל את הקריאה (לא שזה היה משנה במשהו). 

כתוצאה מהלוגיקה של מערכת ההגאים, עקב המהירות הגבוהה ניתנה פקודת הרמת אף ומעצורי האוויר יצאו אוטומטית. המהירות לא ירדה, שכן המנועים לא נסגרו. מעצורי האוויר גרמו לכך שהמטוס לא טיפס ונעצר בגובה 4,800 רגל. יציאת מעצורי האוויר גרמה לעליית זווית התקפה. למרות שהקברניט נתן פקודת היגוי להרמת אף, ההגאים נתנו פקודת הורדת אף, כהגנה מפני זווית התקפה גבוהה (אמרתי לכם שזה נשמע מוכר…). מעצורי האוויר קופלו. הקברניט פתח מנועים ל-TOGA אבל אחר כך סגר לסרק. 

המטוס החל להנמיך ובחציית גובה 3,000 רגל התקבלו התרעות TERRAIN, PULL UP. הטייסים ניסו למשוך, אולם ההגאים לא נשמעו להם. המטוס המשיך לצלול ולהאיץ, עד 365 קשר, הגיע לזווית עלרוד מינוס 25 והטיה של 25 מעלות בפגיעה בקרקע. 

MAK מציינת כי למטוס יש מספר הגנות כנגד זווית התקפה גבוהה, ששולבו במערכת ההגאים.

עוד התברר בחקירה, כי במהלך התחזוקה שהמטוס עבר, הוחלפו מדי זווית ההתקפה. זאת, לאחר שבאחת הטיסות שלפני כן, מד זווית התקפה מספר 1 קפץ, תוך כדי ריצת המראה, מ-0 ל-7.2 מעלות. הצוות באותה טיסה החליף ל-ADC3 והצליח להשלים את הטיסה בשלום. 

החקירה נמשכת. מה שמסתמן זה שיצרן המטוס (כמו אחרים) התקין מערכות הגנה, ש"חטפו" את המטוס ועשו בו כרצונן, בניגוד לכוונות הטייסים. לצוות היו אמצעים להתגבר על כך, אולם, הם כנראה היו עמוסים ומבוהלים ולא בדיוק הבינו מה קורה, עד שזה כבר היה מאוחר מדי.