מטוס מדגם B747, של חברת JAL, המריא מטוקיו לאוסקה. על סיפונו היו 524 בני אדם. 12 דקות אחרי המראה ארע נזק מבני משמעותי במכלול הזנב שכלל בריחת דיחוס. צוות המטוס התקשה לשלוט בו אולם הצליח להחזיק אותו באוויר במשך 32 דקות נוספות. בסופו של דבר המטוס התרסק באזור הררי, כ-55 מייל מטוקיו. בתאונה נספו 520 בני אדם והיא נחשבת לאסון התעופה הגדול בהיסטוריה, עד עצם היום הזה. באורח פלא ניצלו 4 מנוסעי המטוס. אסון גדול ממנו התרחש בטנריף, אולם שם התאונה אירעה על הקרקע. 

רשות החקירה של יפן חקרה את התאונה. צוות החקירה הגיע למסקנה שהכשל המבני החל עקב פריצה של כיפת הלחץ (Pressure Bulkhead) בירכתי המטוס, עקב התעייפות. למטוס הייתה תאונה של דפיקת זנב 7 שנים קודם לכן, בה נגרם נזק מבני. אותה כיפת לחץ תוקנה, אולם בתיקון נפל פגם. עקב מחזורים רבים של בנייה ושחרור לחץ, אותו הפגם גרם לכשל המבני, לפריצת הכיפה ולנזק כבד למכלול הזנב, מה שהביא בסופו של דבר לאיבוד שליטה והתרסקות. 

עוד אספקט שנחקר נגע לחיפוש והצלה. התאונה התרחשה בשעת דמדומים ושברי המטוס התגלו לקראת החשיכה. כוחות החילוץ הגיעו באיחור וככל הנראה מספר נוסעים שניתן היה להציל נפטרו.