..

מטוס מדגם B738, של חברת Egypt Air, היה בדרכו מאדיס לקהיר ושייט בגובה 38,000 רגל, מעל ים סוף, בסמוך לג'דה. לפתע אחד המנועים הזדקר (כך נכתב) והופיעו רעידות חזקות מאד. הצוות הפחית כוח על המנוע, עד שהרעידות הפכו נשלטות והחליט לסטות לנחיתה בג'דה. נחתו בשלום. חברת התעופה דיווחה כי במנוע התגלו נזקים משמעותיים והוא היה "תפוס" (Seized). 

לא הייתי שם ולא ראיתי אילו חיווים היו לצוות. אני גם סבור שאין מקום לקבוע איזו תקלה הייתה, לפי מה שהתגלה על הקרקע. מה שקובע את אפיון התקלה, לצרכי תפעולה באוויר, הן האינדיקציות שיש לצוות בתא.

הסימנים של הזדקרות מדחס (Compressor stall), נחשול (Surge) ונזק חמור (Severe damage) עשויים להיות דומים וניתן להתבלבל ביניהם. בכולם עלולים להיות חיווים חריגים ורעידות. ההבדל המשמעותי הינו שבמצב של נזק חמור, הרעידות בגוף המטוס מתמשכות. התקלות האחרות הן לרוב ברות חלוף, כאשר תקלת נזק חמור היא שם כדי להישאר. אחת הסיבות המרכזיות לכך שיש לכבות ולאבטח את המנוע, בפעולות מהזיכרון, הינה כי הרעידות עלולות לגרום ו/או להחמיר נזקים מבניים.  במנועים מודרניים נדיר לקבל הזדקרות מדחס או נחשול, במצב כוח יציב (כמו בשיוט) או בכלל, שלא על רקע נזק פיזי במנוע. זה פשוט לא קורה. ברובם ככולם של המקרים, נמצאו נזקים מבניים, לרוב להבים שנשברו ו"טחנו" חלקים מהמדחסים או מהטורבינות. במקרים רבים חלקים סובבים, כמו טורבינות או דרגות מדחס, נתפסו ו/או הצירים נגזרו. לעיתים קרובות נזק פיזי (כדוגמת שבר להב) מתחיל את האירוע ובהמשכו נוצרים נזקים נוספים. 

לאנשי צוות יש לעיתים נטייה ללכת על התקלה הקלה, לכאורה, כי היא לא מובילה לכיבוי מנוע. לעומתם יש כאלה, שברירת המחדל שלהם לכל תקלת מנוע היא נזק חמור. דרך המלך הינה אבחנה מסודרת ועל פיה לקבוע איך לפעול. לכל אחת מהתקלות הללו יש NNC והוא מתחיל ב-Conditions.