דיילת בת 34, שעבדה עבור חברת התעופה EVA AIR (טאיוואן) נפטרה, ימים ספורים אחרי שאושפזה, עקב מחלה. מפרסומים בתקשורת עולה כי הדיילת חשה ברע במהלך טיסה מטאיוואן למילנו, בתחילת ספטמבר. במהלך השהייה ביעד, מצבה הרפואי הורע והיא ביקשה להשתחרר מתפקידה בטיסה חזור, אולם מנהלה סירב ועמד על כך שהיא תעבוד בטיסה חזור. היא ביקשה טיפול רפואי ביציאה לטיסה, אולם סורבה ואולצה לעבוד בטיסה שארכה 13 שעות. גם אחרי הנחיתה לא הוזמן לדיילת אמבולנס ואף לא כיסא גלגלים, למרות שביקשה. היא ירדה מהמטוס בכוחות עצמה ולאחר זמן מה פנתה בעצמה לבית חולים, שם אושפזה ולאחר מספר ימים נפטרה.

לכל מי שעוסק במקצוע התעופה ברור עד כמה המקרה הזה חמור ומחייב חשבון נפש. חברת התעופה כמובן נמצאת תחת חקירה וביקורת ציבורית חריפה. מערכת הלחצים הפנימית והחיצונית על עובדי תעופה, להתייצב למשימתם, מוכרת. יש לכך מספר פנים. עובד (טייס, איש צוות דיילי אוויר) יודע שלעיתים היכולת להפעיל את הטיסה תלויה בו. כך כאשר מדובר בצוות של טייסים, כך מדובר בצוות מינימום של דיילים. היעדרו של אחד "מעמיד" את הטיסה. האם התייצבות לטיסה היא המעשה הנכון והאחראי לעשות? פן אחר הוא אבדן הכנסה, לעיתים קרובות מי ש"יורד" מטיסה עקב מחלה, אולי יפוצה ביום מחלה, אבל לפעמים זה רק מכסה חלק משעות הטיסה שיכול היה לקבל עבורן תמורה. איך העובד "נראה" מול מנהליו. אם זה קורה בשדה הבית או בתחנת חוץ. הנושא הכבד הזה מצריך אחריות רבה מצד כל עובד טיס, לדווח על מחלה. מהצד השני, אחריות כבדה מצד מנהליו הישירים בצוות (מש"ב, קברניט) ומנהליו מהמטה. מדובר בבריאות של עובד, לפעמים בריאות של הנוסעים ושאר אנשי הצוות (איך אמר לי קברניט ותיק כשהייתי טייס צעיר והתעטשתי בתא: "לבריאות, בקרוב אצלי"…). יש המתגאים שהם במשך שנים לא "פתחו Sick".. או שהם בריאים באופן מיוחד, או שהם טסו חולים, שזה לא משהו להתגאות בו. יש תרבויות בהן המשמעת היא כזו שעובד לא יסרב להוראת מנהל, גם אם הוא לא בהכרח יכול לבצעה. אני בטוח שאנחנו לא שם, אבל כדאי לשמור על ערנות ורגישות.