מטוס מדגם B789, של חברת China Southern, נ חת על מסלול 02L בגוואנזו ודפק את הזנב בנחיתה. המטוס הסיע לעמדה, שם כנראה יחנה לזמן ארוך (וגם יקר).

על פניו מדובר בנזק משמעותי מאד, לכל סוג של מטוס, בפרט למטוס העשוי חומרים מרוכבים. למטוסי B787, במערכת ההגאים, יש הגנה מפני דפיקות זנב, בהמראה או בנחיתה. על פי ה-FCOM פרק 9, ה-PFC’s מבצעים חישוב, האם דפיקת זנב צפויה (Imminent) ומורים למערכת ההגאים להקטין את סטיית הגאי הגובה, כדי להקטין את זווית העלרוד ולהקטין את הסיכון לדפיקת זנב. לתנועת הגה הגובה אין ביטוי על הסטיק (Fly by wire). הטייס תמיד יכול להתגבר על הפקודה, אם הוא מושך הלאה בסטיק. יש הבדל משמעותי בין המראה ובין נחיתה. בהמראה, הקטנת זווית הגה הגובה יכולה לעכב את הרוטציה במעט וזה יכול לעשות את ההבדל בין שפשוף זנב וניתוק בלא שפשוף. כך קרה בתקרית, שארעה באל-על בשנת 2018, כאשר מטוס המריא על בסיס חישובים שהתאימו למשקל שהיה נמוך ב-40 טון מהמשקל האמתי. לעומת זאת בנחיתה (לפני הנגיעה), מדובר במלכוד, שמוטב שהטייסים ימנעו מלהיכנס אליו. אם מטוס מגיע לנחיתה, במהירות נמוכה מדי (קצת קשה, עם מצערת אוטומטית מחוברת, אבל אפשרי), בשיעור שקיעה גבוה והטייס מרים אף כדי לרסן אותו, הוא עלול להגיע לזווית עלרוד, שאותה המטוס יזהה כסכנה לדפיקת זנב. מערכת ההגאים תורה על הקטנת זווית הגה הגובה ובכך שיעור השקיעה יגדל, בניגוד לרצונו של הטייס… מכאן הדרך לנחיתה קשה קצרה ואם הטייס ירצה להימנע ממנה, הוא ימשוך בסטיק. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה גם נחיתה קשה וגם נזק חמור לזנב. זו פינה שצריך להימנע מלהגיע אליה. הדרך להימנע מלהגיע אליה היא שמירה קפדנית על נוהל גישה מיוצבת. שמירת נתונים, בקרה על נתיב הטיסה EFPM. לא מסתייע? TOGA וללכת סביב.