אירוע מטריד. מטוס מדגם B738, של חברת American Airlines, נחת בשדה התעופה של דאלאס. הקצין הראשון שימש PF. הגישה הייתה רגילה, עם מדפים 30 ובלמים אוטומטיים במצב 3. המטוס נגע במסלול 1,500 רגל מתחילתו. עד כאן הכול לכאורה כרגיל. שניות אחרי הנגיעה הופיעה נורית Autobrake disarm. הק"ר עבר לבלימה ברגליים, אולם המטוס לא האט בקצב הרגיל. המטוס האט בעקבות השימוש ברברסרים. כאשר הצוות הבין שהמטוס לא בולם כראוי, הק"ר העביר את השליטה לקברניט וזה לקח וניסה לבלום. כאשר המהירות ירדה מ-60 קשר והמטוס התקרב לסוף המסלול, הקברניט הרים רברס מלא, קרא למגדל והודיע על כשל בלמים. למרבה המזל המטוס נעצר באזור הבטיחות הסלול שאחרי המסלול (RESA), כך שלא נגרם לו כל נזק ואיש לא נפגע.

NTSB חקרו את התקרית ופרסמו לאחרונה את הדוח הסופי. לא אכנס לכל הפרטים המייגעים, אבל המטוס עבר מספר ימים קודם לכן שינוי, בעקבות הוראה הנדסית והוחלפו לו הבלמים, מבלמי פלדה לקרבון. במסגרת עבודות ההחלפה, פורקו צינורות ורכיבים והורכבו לאחר מכן הפוך. כמוכן לא נעשתה בדיקה פונקציונלית כנדרש. ככה פשוט.

על מטוסינו נעשות אין ספור פעולות שאין לנו, כטייסים, יכולת אמיתית לבדוק. לשם כך יש מערכי עבודה קפדניים שהטכנאים אמורים לעבוד על פיהם, עם בדיקות ולפעמים עם חתימות "כפל". אנחנו מקבלים תוצר ומקווים שהכול יעבוד. לפעמים קורה שלא. התראה של PM על הידלקות נורית Autobrake Disarm היא חשובה שכן לפעמים ה-PF לא מודע לכך שהמערכת לא עובדת. מתברר שזה גם עלול להעיד על תקלה במערכת הבלמים, לא רק במערכת האוטומטית. אם המטוס לא מראה סימנים ברורים של תאוטה, לא נותר אלא להשתמש במה שיש, ברברסרים ואם צריך אז על מלא ועד העצירה המוחלטת. בכל מקרה, אם הבלמים עובדים כשורה או לא, הוכח כי לרוב תנועה ישר לפנים (לא לנסות לפנות הצידה) תיתן את התוצאה הטובה ביותר.