מטוס מדגם B738, של חברת American Airlines, היה בגישה למסלול 08L ביוסטון, כאשר המדפים לא ירדו עד למצבם הרצוי. הצוות הלך סביב. לאחר מכן ביצע גישה נוספת, ממנה הלך סביב שוב ונכנס לריתוק. לאחר זמן קצר החליטו לסטות לשדה משנה, טיפסו לגובה 15,000 רגל וטסו ל-Lake Charles (KCWF) הממוקם 115 מייל מזרחית מיוסטון. נחתו בשלום.

לפי מה שפורסם הייתה, ככל הנראה, תקלת Trailing Edge Flap Disagree. התקלה אירעה בשלב מאוחר בגישה, כך שככל הנראה (גם לפי המהירות) היה מדובר בהורדת מדפים ל-30 או 40. כלומר, המדפים ב-15 לפחות, עם גלגלים מטה. הליכה סביב- ברור, לא נוחתים ככה בלי להתארגן. יש לבצע צ'קליסט, לבדוק אם אין אסימטריה (לא נכנס כאן לפרטי הבד"ח). אחרי רבע שעה של הקפה, כניסה לגישה נוספת זה זמן התארגנות הולם. מהגישה השנייה הלכו סביב בגובה והחליטו ללכת לשדה משנה. מזג האוויר ביוסטון היה לא סימפטי, ראות של חצי מייל, גשם כבד, עננות נמוכה בגובה 400 רגל. לא הכי נוח להיכנס לגישה עם מדפים שלא בתצורת נחיתה. מאידך, ללכת לשדה משנה? אני לא יודע איזה שדה משנה לקחו בתוכנית הטיסה וכמה דלק היה להם, אבל ברור לגמרי שחישובי דלק לשדה משנה לא לוקחים בחשבון טיסה עם מדפים, בכל מצב שהוא. ברור שאין לי את כל הפרטים וברור שנחתו בשלום, גם לא הכריזו קצרים בדלק.

לעיתים יש דילמות ללא פתרון מוגדר. נגיד שמטוס נכנס לגישת LVP, לה הוא נדרש לנחיתה אוטומטית, עם מדפי נחיתה 30/40 ויש לו תקלת מדפים, הם נתקעים ב-15… לכאורה, הוא לא יכול לבצע נחיתה אוטומטית, כי המטוס לא מרושיין לכך. מצד שני לא בטוח שהוא יכול להגיע לשדה המשנה שלו עם התצורה הזו, אין לו דרך לחשב את זה וכבר קבענו שלא לוקחים הימור. מה עושים? מפעילים שיקול דעת. לשם כך מקבלים פסים על הכתפיים.