מדובר בגרירה "מנהלתית" לצורכי תחזוקה, להבדיל מדחיפה לאחור או גרירה ליציאה לטיסה. במקרה הראשון אם יש מישהו בתא הטייסים הוא טכנאי ובמקרה השני מדובר בטייס. בכל מקרה, מי שאחראי על הבלמים, חייב להיות ערני למתרחש ולהיות בקשר דו כיווני יציב עם "איש האוזניות". יש בפעולה זו מלכוד שאין לו פתרון טוב. במקרה שמתנתק קשר הדיבור בין צוות הקרקע והיושב בתא הטייסים וחלה תקלה או ניתוק של המטוס מהמוט, אין מי שיורה למי שיושב בתא לבלום. כאשר מתנתק הקשר, לא תמיד הצוות על הקרקע ובפרט הצוות במטוס מודע לכך. לבלום בלי הוראה זו סכנה, שכן אם המטוס כן מחובר למוט, הרי שעלול להיגרם נזק לכן הנסע ולא לבלום גם מסוכן.

בגיליון מספר 13 של בטאון איגוד הטייסים (ממליץ לקרוא את הביטאון יש בו חומר מעניין ולא רק שלי, קישור מצורף) כתבתי מאמר על תאונות גרירה ודחיפה. ההערכות הן כי נזקי תאונות גרירה נאמדים במיליארדי יורו בשנה.