מטוס מטען מדגם B744, של חברת Air Atlanta Icelandic, המריא משדה התעופה של פרנקפורט Hahn, לארה"ב. המטוס "דפק" זנב בנחיתה, אולם השלים את טיסתו ליעד, כאשר בדרך הוא מטפס לגבהי השיוט הרגילים. אחרי הנחיתה התגלה נזק משמעותי באזור הירכתיים.

מפרטים שפרסמה רשות החקירה הגרמנית BFU עולה כי במהלך הרוטציה התקבלה התראת הזדקרות וסטיק שייקר, מצב האף ירד מעט, המטוס ניתק מהמסלול והמשיך בטיסתו.

אין סיבה בעולם שמטוס יקבל "סטיק שייקר" בהמראה. אם הוא מקבל, משהו מאד לא בסדר. זה קרה בתאונת המקס הראשונה ובטיסה שקדמה לה, שנחתה בשלום. זה יכול להיות טעות משקל ואיזון, יכול להיות טעות קשה בחישובי הביצועים, יכול להיות פגיעה בשבשבת זווית התקפה. זה לרוב יגיע גם עם מצב אף גבוה ברוטציה. אז אם קיבלנו סטיק שייקר בהמראה ונזקקנו למצב אף מאד גבוה כדי לנתק מהמסלול… אולי כדאי שנחשוד שדפקנו זנב. אולי הרעידות בסטיק קצת האפילו על תחושת החבטה מהזנב. צוות לרוב מרגיש שהוא דפק את הזנב. במטוסי נוסעים יש דיילים מאחור שיכולים לדווח, במטוסי מטען אין. לעיתים יש נטייה לא להאמין שזה קרה ולהתעלם, כי הרי יש מחיר למה שנגזר מההכרה שזה אכן קרה (ביטול הטיסה, חזרה לנחיתה, שיבוש תוכניות, אי נעימות אישית ומקצועית). מאידך האזהרות ב-QRH ברורות. במצב שבו פגענו עם הזנב בקרקע, הנזק המבני לא ידוע. בניית דיחוס, שמשמעותה עומס נוסף על מבנה המטוס, עלולה להחמיר את הנזק ולכן למעשה אי אפשר להמשיך בטיסה כרגיל. אז לא נעים, אבל אם יש ספק, אין.