מטוס מדגם MD88 מטען, ביצע גישה לשדה התעופה Saltillo במקסיקו. הנגיעה הייתה קשה ובמהלכה נחבט זנב המטוס במסלול. למטוס נגרמו נזקים משמעותיים, שלמרבה הפלא התגלו רק למחרת, אחרי שהמטוס ביצע עוד שני קטעי טיסה. ה- NTSB פתחו בחקירה ופרסמו לאחרונה את ממצאיהם. כרגיל, זו חקירה Class 4, כך שאין בה יותר מדי חומר, אז אטרח ואוסיף משלי.

השדה בו נחתו, גובהו 4,782 רגל מעל פני הים. הצוות ביצע גישת ILS למסלול 17. במהלך הגישה, שהייתה מיוצבת רוב הזמן בתוך חלון המהירות ושיעור ההנמכה, הצוות ניתק טייס אוטומטי. הגישה הייתה מעט קופצנית והצוות הבחין בשינוי בעוצמת וכיוון הרוח. באזור 80 רגל מעל המסלול, רוח האף נחלשה ושיעור השקיעה גדל. ה-PF משך בסטיק, כדי להקטין את שיעור השקיעה. הסטיק נותר במצבו האחורי, כך שבגובה 30 רגל זווית העלרוד הייתה 5 מעלות. אז נרשמה ב-FDR תנועה של הסטיק לפנים. המטוס הנמיך בכ-900 רגל לדקה, עד הנגיעה במסלול. בנגיעה נרשם 3.24 ג'י. החוקרים סבורים שדפיקת הזנב ארעה בנגיעה ממש, כאשר זווית העלרוד הגיעה ל-8 מעלות. הצוות העיד שהם הרגישו שהנחיתה הייתה קשה מהרגיל, אבל לא חשבו שזה עלול היה להביא לדפיקת זנב. בבדיקה של המטוס אחרי הנחיתה (אולי הצוות ביצע גם את הקטע הבא, לא נרשם בדוח) הם לא ראו סימני נזק וה-Tail Skid נראה להם נורמלי. רק אחרי עוד שני קטעי טיסה התגלה הנזק למכלול הזנב והסתבר שהוא היה משמעותי.

מסקנת החוקרים הייתה שהתאונה אירעה מכיוון שהטייס לא פיצה כראוי על שינוי ברוח, בגובה נמוך, מה שהביא לשיעור שקיעה גבוה מהרגיל.

עד כאן ממצאי החקירה. אין בה מעבר לזה כלום. כמה הערות. השדה הוא גבוה. בשדות גבוהים ביצועי המטוס שונים וצריך לקחת זאת בחשבון. כאשר מקבלים אישור נחיתה, מקבלים דיווח רוח מהמגדל. המגדל מדווח את הרוח הנמדדת בסמוך לתחילת מסלול. המטוס מודד (מחשב) את הרוח,

במיקומו של המטוס. אם יש הפרש בין הרוח אותה המטוס מחשב לבין הרוח המדווחת, מתישהו השינוי יתממש והצוות צריך להיות מוכן לזה. שיעור שקיעה מוגבר, בפיינל קצר, הוא מלכודת. אי אפשר לתקן אותו רק בהרמת אף, צריך להשתמש גם במנוע. זה בסיסי. יש מצבים בהם מוטב לפתוח מנועים וללכת סביב. אסור להגיע לנגיעה עם מצב אף גבוה. זווית עלרוד גבוהה, בלי תמיכה מהמנוע, מרמה, כי היא אולי מקטינה רגעית את שיעור השקיעה, אבל מביאה מיד גרר מוגדל, כך שהמטוס ממשיך לשקוע, לפעמים אף יותר מקודם. נגיעה עם מצב אף גבוה, עלולה להביא לדפיקת זנב. סטטיסטית, רוב דפיקות הזנב מתרחשות בנחיתה ושם גם הנזק חמור יותר, שכן זנב המטוס עלול לגעת ראשון במסלול.

אין מצב שצוות לא מרגיש נחיתה של מעל 3 ג'י שהיא חריגה בכל קנה מידה ולא מבין שזו "נחיתה קשה". על נחיתה קשה חובה לפתוח תקלה וזו אחריות הקברניט. זה לא תפקידו של צוות הטייסים לבדוק האם יש נזק פיזי למטוס, לשם כך יש טכנאים. נזק יכול להיות גם לכני הנסע, לא רק לזנב. מן הסתם, אילו היו פותחים תקלה, יתכן שהנזק לזנב היה מתגלה כבר שם ולא אחרי שני קטעי טיסה.