מטוס מדגם B737-8MAX, של חברת Southwest, היה בריצת המראה על מסלול 22 בסן אנטוניו, כאשר פקח המגדל הפליט קללה (מילה בת 4 אותיות) והורה להם להפסיק המראה וגם למטוס בפיינל ללכת סביב. הסיבה הייתה חדירה של מטוס פרטי קל למסלול. המטוס הממריא הפסיק המראה כאשר היה במהירות 90 קשר קרקעי. הצוות הסיע לנקודת המתנה ולאחר כ-40 דקות המריא לדרכו.

באחד האייטמים הקודמים, שעסק בתאונה ליד וושינגטון, כתבתי על הצורך בשינוי תרבותי. המקרים האלה של חדירה למסלול פעיל חוזרים ונשנים, תאונה תתרחש, זה רק עניין של זמן.

באשר להמראה נוספת, אחרי הפסקת המראה במהירות מעל 80 קשר. להחלטה להמריא יש שני היבטים לפחות.

ההיבט הטכני, האם המטוס כשיר להמראה. ב-FCTM של מטוסי 737 נכתב כי אחרי הפסקת המראה יש לבצע את הדרישות לקירור בלמים לפני ניסיון המראה נוספת. ישנם דגמי מטוסים בהם הפסקת המראה עם שימוש ברברסרים מחייבת חזרה לעמדה. סבירות גבוהה כי לדגם המטוס, בפרט בחברה זו, אין תצוגת טמפרטורת בלמים (BTMS). במקרה דנן נראה כי הצוות המתין די זמן לקירור הבלמים. כזכור הבלמים מגיעים לשיא הטמפרטורה כ-15 דקות אחרי פעולת הבלימה.

ההיבט המנטלי. האם צוות שהפסיק המראה, בנסיבות שסיכנו את בטיחות הטיסה, כשיר לביצוע הטיסה. כבר היו צוותים שאחרי הפסקת המראה בנסיבות דומות החליטו שהם לא כשירים. מן הראוי אולי להתייעץ עם גורם בהנהלת הצי בטרם קבלת החלטה, לא תמיד הצוות מודע לחלוטין למצבו.