מטוס מדגם B789, של חברת Etihad, היה בריצת המראה, על מסלול 34 במלבורן, כאשר הצוות החליט להפסיק המראה. הפסקת ההמראה החלה במהירות 150 קשר קרקעי לערך. המטוס נעצר על המסלול. עשן היתמר מאזור הבלמים ושני צמיגים התרוקנו. לא ברור אם "התפוצצו" או ששסתומי הפריקה נמסו וגרמו להתרוקנותם, כמתוכנן. 

רשות החקירה של אוסטרליה הודיעה כי הצוות הפסיק המראה עקב EGT גבוה, על המנוע הימני "בהתאם לנהלי התפעול". לא נפתחה חקירה.

שתי סוגיות מרכזיות, לפחות, צצות מהתקרית הזו. האם יש להפסיק המראה, על EGT גבוה, מעל 80 קשר והאם כדאי לפנות מסלול או להישאר עליו.

התשובה היבשה, לשאלה הראשונה היא NO. EGT גבוה, מעל 80 קשר, אינו אחת העילות, הרשומות ב-QRH להפסקת המראה. מזכיר שיש לא מעט התרעות מושבתות, בשלבים שונים של הטיסה, בהתאם לסוג המטוס ותחכומו. נכון להיום, בתמרון הפסקת המראה, בתחום המהירות הגבוהה, על ה-PM להכריז רק על תקלות ואירועים המשפיעים באופן חמור על בטיחות הטיסה. העילות להפסקת המראה, מעל 80 קשר הן מוגבלות. אש או התרעת אש, כשל מנוע, התרעת גזירת רוח צפויה או שהמטוס לא בטוח או לא יכול לטוס. ניתוח הסיבות לכך מופיע ב-FCTM. המטרה היא לאזן בין הסיכונים שבהפסקת המראה לא מוצלחת או שלא לצורך, לבין הסיכונים בהמשך ההמראה. בהקשר זה יש לזכור שטייסים, עד כמה שזה לא יאומן, הם בני אדם ולעיתים פועלים באינסטינקט, בניגוד למה שלמדו והתאמנו. יתכן מאד שהקברניט, במקרה זה, ראה אינדיקציה אדומה של חום יתר, סבר שאולי יש לו נזק חמור והחליט להפסיק המראה. 

האם לפנות מסלול? במקרה דנן, המטוס עצר על המסלול וחסם אותו, לזמן מה. האם לפנות מסלול או לא, זה אחד הנושאים שהצוות אמור להידרש לו, בהמשך לביצוע התמרון. יש יתרונות מסוימים להישארות על המסלול. יש יתרונות גם ליציאה ממנו, בעיקר לתפעול של גורמים אחרים. פינוי מסלול, משמעותו המשך הסעה, גם אם לזמן קצר. זה מה שעלול להעביר את הבלמים ואת הצמיגים למצב של חום יתר, מעבר למה שהפסקת ההמראה לכשעצמה גרמה. הפסקת המראה, במהירות גבוהה, אמורה להביא את הבלמים לספיגת אנרגיה גבוהה, גם כך. פינוי מסלול עלול להביא לאש בכני הנסע והתפוצצות צמיגים. מצב לא רצוי. כמוכן, אם נדרשת התערבות של כוחות כיבוי והצלה, עם פינוי חירום או בלי, על המסלול יש שטח לעבודה, על מסלולי הסעה פחות. אין שני מצבים דומים. זה נושא שהצוות צריך לקחת בחשבון ולקחת החלטה מהירה.