מטוס מדגם A333, של חברת Swiss, יצא לדרכו מציריך לניו-ארק. בחציית גובה 25,000 רגל בטיפוס, הצוות ביצע הנמכת חירום, עקב איבוד דיחוס. ההנמכה בוצעה בכיוון צפון מערב והמטוס הגיע לגובה 10,000 רגל בתוך כ-4 דקות. מסיכות החמצן בקבינה נפלו. הצוות הפנה את המטוס בחזרה לציריך, ביצעו סיבוב ריתוק אחד מוארך, של כ-10 דקות ואחריו הצטרפו לנחיתה. נחתו בשלום, על מסלול 16. החברה מסרה כי היה צורך לבצע נחיתה מעל משקל הנחיתה המרבי, לא נמסר מה הייתה הדחיפות. עוד ציינה החברה כי שירותי החירום המתינו למטוס בנחיתה, עקב הסיכון להתחממות הבלמים (זה לא הפריע לצוות להמשיך אחרי נחיתה ולהסיע מיד לעמדת החניה).

תקלת דיחוס, הנמכת חירום. הגענו לגובה 10,000, החירום בעצם נגמר, אלא אם מישהו נפגע בקבינה. בהנמכה מגובה 25,000 רגל, סיכוי נמוך. מכאן, עקרונית אין דחיפות ולרוב אין סיבה לנחיתה מעל משקל הנחיתה המרבי. יחד עם זאת, נחיתה מעל המשקל יכולה להתבצע בצורה בטוחה, כך אומרת הספרות. יחד עם זאת, נחיתה מעל משקל מרבי תביא, בסיכוי טוב, להתחממות בלמים. מה עלול לקרות מהתחממות בלמים כבר נרשם בידיעון זה ואחרים. להמשיך להסיע, אחרי נחיתה כזו, צריך סיבה מאד טובה ולפעמים החפזון מהשטן והנזק עלול להיות גבוה מהתועלת. לבקש משירותי הכיבוי לעקוב ולשים עין, זה נהדר, כדי שיראו אם מתפתח משהו ויתערבו, אבל אולי כדאי למנוע ממשהו להתפתח מלכתחילה?