מטוס מדגם B763  מטען, של חברת Cargojet, נחת בשדה התעופה של וונקובר. במהלך ההצטרפות קרתה תקלת מדפים. הצוות הכריז PAN PAN והודיעו שינחתו במהירות גבוהה מהרגיל. המטוס נחת, על מסלול 08L ו"גמר" מסלול. המטוס נעצר 1880 רגל אחרי סוף המסלול. כן הנסע הקדמי קרס. הצוות הכריז חירום. למטוס נגרם נזק כבד. 

רשות החקירה הקנדית פרסמה מספר פרטים מעניינים. מתברר שהתקלה שהייתה במהלך ההצטרפות הייתה אסימטריה במדפי שפת ההתקפה (Slats). הצוות ביצע עת ה-NNC והתכונן לנחיתה במהירות גבוהה מהרגיל. אחרי נחיתה הצוות ניסה לבלום ולהוציא רברסרים, אולם הבלמים לא פעלו וכך גם הרברסרים. המטוס רץ על המסלול, בלא אמצעי עצירה וחצה את סופו ב-120 קשר. המטוס פגע בגופי תאורה ועוד כמה עצמים ונעצר על הקרקע הרכה, 1250 רגל אחרי סוף הקטע הסלול (חלק ממנו כבר אחרי סוף המסלול). 

איך קרה שהבלמים לא עבדו וגם לא שני הרברסרים? שאלה מאד מרכזית לחקירה. מה המשותף? ככל הנראה מצב קרקע/אוויר, אם כי יש סוגי מטוסים רבים שבהם ניתן להוציא רברסרים מתחת לגובה 10 רגל, בלי קשר למצב קרקע/אוויר. אנחנו מתאמנים לעיתים על תקלות שבהן המטוס מרגיש "קרקע" כאשר הוא באוויר (מה שגורם לכך הדיחוס לא נבנה, אי אפשר לקפל גלגלים ועוד תופעות). איך אפשר להתגבר על מצב שבו המטוס מרגיש שהוא באוויר גם אחרי נחיתה? אפשר לדעת את זה קודם?