עיון בתרשימי הגישות למסלולי 08 מראה כי ממש בסמוך לנתיב ההנמכה, מעט משמאל ומלפנים (צפון) מהנקודה בה נראה המטוס, יש הר,  בגובה 6,503 רגל… ה-MSA בגזרה זו הינו 9,100 רגל. סביר שהצוות ידע על ההר הזה ותכנן לעבור לצידו, אבל ההתראה קצת שיבשה את התוכניות. מאידך, יתכן שהם התרכזו יותר בלחפש את השדה, במרחק מעל 20 מייל ומימין ולא שמו לב לקרבתם להר.

התראת EGPWS אינה מתקבל מהגובה האלקטרוני, אלא תוצאת חישוב, של וקטור התנועה של המטוס, מול בסיס הנתונים של המערכת (כמובן שזה לא יקרה אם עשינו TERR OVRD). כאשר החישוב מראה שהמטוס עלול לפגוע במכשול, בתוך פרק זמן מוגדר, תתקבל התראת TERRAIN AHEAD (או CAUTION TERRAIN תלוי בסוג המערכת). כאשר פרק הזמן המחושב יהיה קצר יותר, תתקבל התראה בדרגת חומרה גבוהה יותר. על פי הכללים הכתובים לנו ב-QRH, התראה מהסוג הקל יותר מחייבת תיקון של נתיב הטיסה בלבד. אם ההתראה מתקבלת כאשר המטוס בתנאי ראייה ביום, והצוות מוודא בראייה שאין סיכון ממכשול או מפני הקרקע, אפשר להמשיך בגישה. התראה מהסוג החמור, מחייבת תמרון היחלצות, אלא אם הווידוא, שאין סכנה ממכשולים, היה לפני קבלת ההתראה. בתנאי ראיה יום, ניתן להמשיך בגישה. 

מדוע הצוות ביצע תמרון היחלצות? אני לא ממש יודע. בכל מקרה, גם בתנאי ראייה, ביום, בביצוע גישת ראייה, כדאי להתרחק ממכשולים, הרי אנחנו לא בטיסת שט"ן.