לדוחות חקירת תאונות יש ותמיד יהיה תפקיד חשוב בעיצוב ושיפור בטיחות התעופה העולמית. זו הדרך של התעופה ללמוד מטעויות ולנסות, בעזרת הלקחים, למנוע תאונות עתידיות. למרבה הצער, אחוזים נמוכים מדי, של תאונות ותקריות חמורות, מגיעים לדוח סופי. על פי נתוני IATA, נכון ליוני 2024, בין השנים 2018-2023 אירעו 268 תאונות, מתוכן רק 140 הגיעו לדוח חקירה סופי (52%). על פי נתוני FSF, למטוסים שמשקלם עולה על 5,700 ק"ג, אירעו בין השנים 2018-2022 בסך הכול 448 תאונות ותקריות חמורות, מתוכן רק 160 (36%) הגיעו לדוח סופי. מדובר על דוחות חקירה שפורסמו, שכן יש מצבים בהם יש דוח חקירה סופי אולם, מסיבות שונות, זה לא פורסם. 

מספר גופים בעלי עניין בבטיחות התעופה (לרבות IFALPA), הוציאו לאחרונה נייר עמדה בנושא. בנייר עמדה זה מוצגים הנתונים הללו. עמדתם הינה כי לתהליך החקירה, של תאונות או תקריות, חשיבות בבניית סטנדרטיים בטיחותיים בינלאומיים. כדי ללמוד מתאונות, התעשייה זקוקה לדוחות סופיים נגישים ובתוך פרק זמן סביר (הערה: מסגרות הזמן מוגדרות בנהלי ICAO). הצהרת ביניים או אפילו דוח ביניים, אין בהם די והם אינם תחליף ראוי לדוח סופי. על מדינות לוודא שיש די הכשרה ואמצעים, כדי להבטיח את פרסומם של דוחות סופיים. עליהן לעמוד בכללים שנקבעו ב-Annex 13 של ICAO ולפרסם דוחות סופיים מלאים, בהתאם לסטנדרטים וללוחות הזמנים הנדרשים באותו Annex, כדי להבטיח שיפור מתמיד בבטיחות התעופה העולמית.  

לעיון בנייר העמדה לחצו על הקישור.