שדה התעופה לונדון סיטי

שדה התעופה “לונדון סיטי” (EGLC או LCY) ממוקם ב”רציפים המלכותיים” של נהר התמזה, כ-6 מייל (11 ק”מ) מזרחית למרכז העיר (ה”סיטי”) של לונדון.

השדה פותח ונבנה ב- 1986 והיום הוא בבעלות פרטית של תאגיד חברות בי”ל, כולל קרן ההשקעות של כווית.

בשדה יש מסלול אחד באורך 1500 מטר (4900 רגל) ויש ברשותו רשיון מפעיל של רת”א הבריטית, המאשר שימוש להטסת נוסעים או לטיסות אימון הקשורות בהפעלת מטוסים בשדה הזה.

מותר להפעיל בשדה רק מטוסים דו-מנועיים או רב-מנועיים, בעלי כנף קבועה שקבלו אישור: גם המטוס וגם הצוותים המפעילים, לביצוע גישות בזוית של °5.5 מעלות. המטוס הגדול ביותר המורשה הוא “אירבוס 318”, שעבר התאמה לגישות תלולות.

בשדה הזה עברו בשנת 2017 כ-4.5 מיליון נוסעים, כך שהוא השדה החמישי בגודלו בלונדון רבתי, אחרי “היתרו”, “גטוויק”, “סטנסטד” ו”לוטון”. מבחינת פעילותו הוא ה-14 במספר בבריטניה.

השדה נחנך לאחר שבוצעו כמה טיסות הדגמה (במטוס טורבו-פרופ  DHC-7 Dash 7) ליכולת STOL (המראה ונחיתה קצרות) ולאחר שתושבי הסביבה שנשאלו, היו בעד פיתוח השדה. לאחר תהליכים נוספים ודיונים בעד ונגד בגופים עירוניים וממשלתיים התחילה הבנייה. הנסיך צ’ארלס הניח את אבן הפינה והמטוס הראשון נחת בשדה בחודש מאי 1987. המלכה אליזבת חנכה אותו רשמית כמה חודשים מאוחר יותר.

בשנה הראשונה כבר עברו בשדה 133,00 נוסעים, לטיסות בתוך הממלכה המאוחדת וגם לפריז, אמסטרדם ורוטרדם. באותה תקופה היה אורך המסלול רק 1080 מטר (3543 רגל) וזווית הגישה הייתה בת °7.5 מעלות, מסיבות של מניעת רעש (Noise Abatement), כך שרק מטוסים כמו ה- Dash-7 או ה-Dornier Do 228 הקטן יותר פעלו ממנו. המסלול הוארך ב-1992 וזווית הגישה שופרה ל-°5.5, כך שגם מטוסים כמוBAe 146 או ה-“אירבוס 318” יכולים להשתמש בו.

ב-1995 עבר מספר הנוסעים את המיליון. נבנו עוד רחבות חנייה, הוסף טרמינל לנוחיות הנוסעים והשדה חובר לעיר ברכבת קלה. ניתן אפילו להגיע אליו במעבורת, דרך נהר התמזה. נבנה גם חניון רב-קומות למכוניות.

כאמור, כל מטוס שנוחת וממריא משדה זה חייב באישור מיוחד, אך כיום יש כבר סוגי מטוסים רבים, מחברות תעופה שונות, שיש להם את האישורים הנחוצים. גם מטוסי מנהלים שונים מקבלים את האישורים הנחוצים.

גם צוותי האוויר הפועלים מהשדה חייבים בתרגול מיוחד בסימולטור, בגלל זווית הגישה בנחיתות ותהליכי מניעת רעש בהמראות.

חברת “בריטיש איירוויז” הפעילה עד לאחרונה, פעמיים ביום, טיסות חוצות אטלנטי(כן!) מהשדה, המופעלות על ידי “אירבוס 318”. (אחת מהשתיים בוטלה על ידי החברה, מסיבות כלכליות).

רוב המשתמשים בשדה היו בתחילה בעיקר אנשי עסקים, בגלל קרבתו למרכז הפיננסי של ה”סיטי”, אך יותר ויותר תיירי נופש יוצאים ממנו ליעדים כמו פאלמה, מלאגה ויעדי נופש בצרפת בקיץ ולאתרי סקי בשוויץ ואיטליה, דרך ציריך, ג’נבה ומילאנו. החיסרון היחיד של השדה הוא שבגלל מגבלת מקום אין בו מערכות תחזוקה גדולות.

כשאצלנו מדברים על סגירת “שדה דב” הסמוך לעיר תל אביב, תכניות העתיד לשדה “לונדון סיטי” מדברות על הרחבתו עד ליכולת קליטה של 8 מיליון נוסעים בשנת 2030. בתכנון מהפכני ייבנה מגדל הפיקוח החדש מחוץ לתחומי השדה, במרחק 130 ק”מ ממנו, כאשר כל התנועה תפוקח דרך מערכות ווידאו דיגיטליות… יהיה מענין!

עיבוד ותרגום – אילן הייט