הרשם לרשימת הדיוור לציבור הרחב:



ISRALPA
  • עמוד הבית
  • |
  • מבנה ומטרות האיגוד
  • |
  • מרכז השמה
  • |
  • חדשות ועדכונים
  • |
  • מן התקשורת
  • |
  • צור קשר
  • |
  • EN
    • Contact us
    • Links
    • Our Goals
    • Association Structure
    • IFALPA
  • |
  • עמוד הבית
  • |
  • מבנה ומטרות האיגוד
  • |
  • מרכז השמה
  • |
  • חדשות ועדכונים
  • |
  • מן התקשורת
  • |
  • צור קשר
  • |
  • EN
    • Contact us
    • Links
    • Our Goals
    • Association Structure
    • IFALPA
  • |
ISRALPA
  • עמוד הבית
  • |
  • מבנה ומטרות האיגוד
  • |
  • מרכז השמה
  • |
  • חדשות ועדכונים
  • |
  • מן התקשורת
  • |
  • צור קשר
  • |
  • EN
    • Contact us
    • Links
    • Our Goals
    • Association Structure
    • IFALPA
  • |
  • עמוד הבית
  • |
  • מבנה ומטרות האיגוד
  • |
  • מרכז השמה
  • |
  • חדשות ועדכונים
  • |
  • מן התקשורת
  • |
  • צור קשר
  • |
  • EN
    • Contact us
    • Links
    • Our Goals
    • Association Structure
    • IFALPA
  • |
פברואר 28, 2018

מה קורה כאשר ברק פוגע במטוס

בארה”ב לבדה מתרחשות כ-25 מיליון פגיעות ברקים בשנה. כ-49 איש מתים כל שנה מפגיעות ברק. ומה עם מטוסים? פגיעות של ברקים במטוסי נוסעים הם עניין של יומיום בעולם. אנשים שואלים: “האם בטוח לטוס בסביבת ברקים” והתשובה המוחלטת היא “כן!”.

“מטוסי נוסעים מתוכננים לעמוד בפגיעות ברקים” אומר הפרופסור ג’ון האנסמן (John Hansman) מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT). מטוסים הנפגעים מברק עוברים בדיקה בטיחותית ומוחזרים לשירות ללא נזק או לאחר תיקונים מזעריים. המטוסים הם מכונות מורכבות והיצרנים שמים בהם דגש על חיוטים חשמליים. מערכות חשמליות המקיפות חלקים כמו תא המכשירים האלקטרוניים או מיכלי הדלק מקבלות הארקה כדי למנוע ניצוצות וקצרים (Arcs).

לדברי פרופ’ האנסמן, בדרך כלל פגיעות הברק מתרחשות בקצוות החדים של המטוס, כמו קצה הכנף או החרטום והזרם יוצא דרך הזנב. זה קורה כי גוף המטוס הופך ל”כלוב פאראדיי” (מיכל המונע שדות אלקטרומגנטיים). האנרגייה והמטענים החשמליים מפגיעת הברק עוברים סביב המעטפת החיצונית של הכלי ומגינים על החלקים הפנימיים מכל זרם חשמלי.

לדבריו, מטוסים חדישים כמו ה-“בואינג 787″ או ה”אירבוס 350” בנויים מאחוז גבוה יותר של חומרים מרוכבים (Composites), כמו סיבי פחמן, הגורמים להולכה חשמלית פחותה יותר של גוף המטוס והכנפיים. היצרנים פיתחו דרכים להתגבר על כך על ידי שהם מוסיפים חוטי מתכת לתוך החומרים המרוכבים, כדי לוודא מוליכות טובה של חלקיו החיצוניים של המטוס.

לסיכום אומר האנסמן כי פגיעות ברק אינן בעייה חמורה מהיבטי הבטיחות. כאשר מטוסים עוקפים אזורי סערה, זה לא בגלל ההימנעות מברקים אלא כדי להבטיח טיסה חלקה יותר, פחות חתחות (Turbulence), או המנעות מנזק חיצוני לגוף המטוס מפגיעת ברד.

http://time.com/4910412/plane-struck-lightning-safety/

עיבוד ותרגום – אילן הייט

« פוסט קודם
פוסט הבא »

תפריט ניווט


  • חדשות ועדכונים
  • מאמרים מקצועיים
  • עדכוני תעופה
  • תאונות אויריות
  • כנסים ואירועים
  • טייסים מספרים
  • מן התקשורת

חיפוש חופשי


חיפוש חופשי
אודותינו

האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אויר בישראל הוקם כאגודה בשנת 1976. זהו איגוד עובדים מקצועי, החבר במעמד עצמאי באירגון ההסדרות החדשה, באגף לאיגוד מקצועי.

האיגוד הישראלי חבר בפדרצית הבינלאומית של איגודי הטייסים IFALPA, ופועל במישור הבינלאומי בנושאים רבים הקשורים לתעופה מסחרית.

צור קשר / contact us
האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל
רחוב הבעש"ט 6, בניין המכון הגיאופיזי לישראל, אזור התעשייה הצפוני, לוד
08-9150694
08-9150934
igud@isralpa.org.il
כתבו אלינו
Architecture and Design Website by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס