מאמצים לגיוס טייסים חדשים,
גם מסחריים וגם צבאיים

החוסר בטייסים נגרם הן בשל יוקר האימונים והן בשל גיל הפרישה. המחסום הגדול בפני טייסים חדשים הוא יוקר תהליך האימון: העלות הנדרשת כדי להפוך לטיס היא כ- 200,000$ – יותר מהסכום שהלוואות הסטודנטים (בארה”ב) מכסות. בנוסף, יש צורך באיסוף של 1,500 שעות טיסה כדי להתקבל כטייס בחברת תעופה – ובכך מתארך עוד יותר הזמן עד למשכורת הראשונה ולתחילת החזר ההלוואה. בין 2014 ו-2016 הייתה ירידה תלולה של הצטרפות טייסים חדשים לחברות התעופה.

צד אחר של הבעיה הוא סוגיית גיל הפרישה. במהלך 10 השנים הבאות יגיעו כ-42% מהטייסים המסחריים בארצות הברית לגיל 65. חברת “בואינג” מעריכה כי התעופה תזדקק לשכור כ-117,000 טייסים לאפשר את הגידול הצפוי בה.

אפילו לחיל האוויר האמריקני יחסרו השנה 900 טייסים. כדי לדרבן את המועמדים, מציע חיל האוויר בונוס של 35,000$ בעת החתימה. גם בסקטור האזרחי מציעות חברות תעופה העלאה במשכורות לטייסים חדשים: בשלוש השנים האחרונות שולש שכר טייסים חדשים מ- 20,000$ ל- 59,000$ שנה.

החוסר בטייסים בחברות הקטנות גורם כבר להעלאת מחירי הכרטיסים בנתיבים קצרים – אף יותר מאלה שבנתיבים מחוף-לחוף של בחברות הגדולות. גם הרבה קווי תעופה קצרים מתבטלים לחלוטין, מחוסר צוותי אוויר.

כרגע מתקיים לחץ על הקונגרס בארה”ב לשנות את הכללים: הלוואות נוחות יותר לאלה המבקשים לעשות קריירה תעופתית ודרכים קלות יותר לאיסוף השעות לצורך קבלת תפקיד שהיה זוהר בעבר, אך נתקל היום במחסומים כלכליים.

מקור: https://www.economist.com/blogs/gulliver/2017/10/flyer-hires

עיבור ותרגום – אילן הייט