חציית האוקיינוס האטלנטי מהירה מתמיד – המטוסים נעזרים ברוחות עזות

בטיסת חברת Norwegian מלוס-אנג’לס לפריז בשבוע שעבר הופתעו הנוסעים לראות במסכי הבידור שלפניהם כי מהירותו הקרקעית של המטוס גדולה בהרבה מהמקובל: כמעט 600 קשר. בטיסה אחרת של אותה חברה נרשמה אף מהירות של  630 קשר בחלק מנתיב טיסה מקביל.

המטוס מדגם ” Boeing 787-9 Dreamliner” ביצע את הטיסה מש”ת “קנדי” בניו-יורק ל”גטוויק” בלונדון ב-5 שעות ו-13 דקות (ושבר שיא בן שנתיים של ” British Airways” מ-2015, אך השיא האמיתי שייך למטוס “קונקורד” שעשה טיסה דומה בקצת פחות משלוש שעות.).

המהירות הקרקעית הגבוהה כל כך הושגה בעזרת רוחות-גב עזות: ה- Jet Stream הנושב בדרך כלל ממערב למזרח בשמי האוקיינוס האטלנטי. הטיסה הייתה יכולה להיות אפילו מהירה יותר, אלא שהטייסים בחרו שלא לטוס דרך איזור של מזג אווויר בלתי יציב (Turbulence) בגובה נמוך יותר.

On Friday, another Norwegian plane set a new speed record for a subsonic transatlantic crossing. The Boeing 787-9 Dreamliner went from New York’s JFK Airport to London’s Gatwick in 5 hours and 13 minutes.

מערכת הנתיבים מעל האוקיינוס ( North Atlantic Tracks) מוסדרת על ידי יחידות הבקרה בהתאם למשטר הרוחות היומי. המערכת מפורסמת לידיעת חברות התעופה השולחות את מטוסיהן לניצול מירבי של הרוח. הנתיבים מופיעים בצילום (של “Flight Radar 24”) כקווים ירוקים וניתן לראות את המטוסים המשתמשים בהם בטיסות מזרחה. לא רואים בצילום את הטיסות לכיוון מערב, המנסות כמובן להמנע מהרוח העזה – ושזמן טסתן ארוך בהרבה. קשת-הצבעים מראה את עצמת הרוח, כשהצבע האדום מציין את עוצמתו המירבית של זרם הסילון.

כדי להבהיר: המטוסים לא טסו במהירות גדולה יותר ממהירות השיוט הרגילה שלהם – בסביבות מאך 0.85, המהירות החריגה שנמדדה הייתה כלפי הקרקע ולא מהירות המטוס בתוך זרם האוויר.

“זרם הסילון” החם והכבד הוא לא רק מועיל: הוא עלול לגרום גם ל-Turbulence, שממנו מנסים הטייסים להתרחק, לטובת הנוסעים ונוחיות הטיסה. לפעמים יוצא שכרו בהפסדו, כאשר הזמן שהרוויח המטוס בחציית האוקיינוס הולך לאיבוד בהמתנה (Holding) כאשר עדיין לא הגיע מועד הנחיתה = ה”Slot”, בשדה התעופה העמוס.

עם החרפת שינויי האקלים בשנים האחרונות טוענים מדעני אטמוספירה כי יש החרפה בעצמת השינויים של זרמי הסילון הקוטביים, אך התופעה עוד צריכה להיבדק.

עיבוד ותרגום – אילן הייט