ארגון IATA יוצא למלחמה נגד גרטה טונברג ותנועת ה- Flight Shaming שהיא מוליכה
- תרגום ועיבוד – אילן הייט
הפעולה כנגד התנועה באה בעקבות החלשת הביקוש לטיסות שמדווחת באירופה.
תנועת ה- Flight Shaming צוברת מומנטום ברחבי אירופה. בעקבות פעילותה נראה כי נוסעים נרתעים מלטוס ובוחרים שיטות תחבורה אחרות כמו רכבות או מכוניות. תעשיית התעופה אחראית רק ל- 2.5% מפליטת גזי ה- CO2 בעולם, אך למרות שהיא פולטת פחות מתעשיות אחרות וגם מנסה להשיג שיפורים חיוביים, היא הפכה למייצגת “גזי הפליטה הרעים” בכל העולם.
מדוע דווקא התעופה?
תעשיית התעופה הפכה לאחד מהמייצגות של גזי הפליטה בעולם. למרות האחוז הנמוך שלה – 2.5% מסך גזי הפליטה – לעומת תעשיית האופנה והביגוד למשל, היוצרת 10% (על פי דו”ח של האו”ם). חלק מהבעיה הוא שהפליטה ממנועי המטוסים נראית לעין בבירור, אך לא נהוג לחשוב כמה זיהום יוצר תהליך הייצור של זוג מכנסים חדש. כך נוצרת התנועה של Flight Shaming. כדי לנתק את עצמם מהפליטה של תעשיית התעופה, ציבור הנוסעים בוחרים להשתמש בצורות תחבורה אחרות (מבלי לקחת בחשבון שגם הן תורמות לגזי הפליטה, במישרין או בעקיפין).
את תנועת ה- Flight Shamingמובילה תלמידת בית הספר השוודית גרטה טונברג (Greta Thunberg) שיסדה את יזמת “ימי שישי לעתיד טוב יותר” (Fridays for Future Initiative). היא הפליגה לאחרונה בסירת מפרש לארה”ב כדי להדגיש את מפעלה ועמדותיה ואף הופיעה בעצרת האו”ם.
השפעתה של תנועת ה- Flight Shaming מורגשת עד עתה בעיקר באירופה, במיוחד בסקנדינביה ובמערב היבשת (גם הנסיך הבריטי הארי ואשתו מייגן חשו בהשפעתה…). באותן ארצות ירדה הדרישה לכרטיסי טיסה, על פי סוכנות הידיעות Reuters, אך אין עדיין מספרים מוחלטים.
מה עושה תעשיית התעופה כתגובה?
ככלל, התעופה נוקטת בצעדים יזומים להתמודדות עם הזיהום הסביבתי. דוגמאות למהלכים שכבר אומצו הם הפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים במהלך טיסות ותוכנית החובה להפחתת ה- CO2 הידועה בשם: Mandatory Carbon offsetting scheme.
בנוסף מתכננת יאט”א מהלך שיקטין את השפעות תנועת ה- Flight Shaming. מנהל יאט”א מבטיח כי המבצע יהיה גדול ובו יוסבר לציבור “מה יאט”א עשתה עד כה, מה היא עושה כרגע ומה תעשה בעתיד”. המבצע אמור לטפל ב”מידע מטעה” שהסתנן לידיעת הציבור. פרטי המבצע עדיין חסויים, אך הוא אמור להיות נגיש לחברות תעופה ולשדות תעופה.