סיכום הכנס השנתי של IFALPA ברלין 25-29/4/19
בעשרים דקות שתקדישו לקרוא את סיכום הכנס, תאגיד לופטה אנזה ימכור 5000 כרטיסי טיסה. בעשרים וארבע שעות הקרובות חברת ריינאייר תבצע כ 3200 לגים. ובשנת 2040 ארבעה מיליארד נוסעים בשנה יהפכו לשמונה.
1 מעורבות ממשלתית- החברות הגדולות היום ברובן ממשלתיות. תאגידי תעופה בטורקיה ובמזרח אירופה, במפרץ הפרסיו במקומות נוספים, מונעים ממשלתית ביתר שאת. מצד שני חברות השכר והלואו קוסט משתמשות בממשלות בצורת סבסוד קווים ומיסוי מופחת על מנת להביא תיירים ולפתח שדות תעופה מרוחקים. מנכל ריינאייר המגיע למרוקו מביא עמו ״עסק״ ולא מעט דרישות על מנת לקיים אותו.
2 הפחתת כמות צוותים- אחת הדאגות המרכזיות בעולם התעופה בעתיד הינו צמצום צוותים למשימה. הדבר משלב אתה תעשיה והפיתוח, את ההדרכה והתכנון העתידי להפעלת מטוסים בטווח הזמן הלא מאוד רחוק. איגוד הטייסים הבינלאומי מצהיר כי התהליך מגלם בתוכו סכנות וסיכונים אשר הופכים אותו לבלתי מתקבל על הדעת. התהליך כבר קורא תחת מגבלותה פעלה של מסוקים ומטוסי נוסעים קטנים וקלים, אולם המגמה והשיח קיימים ביתר שאת.
3 תאגידי תעופה- בשנתיים האחרונות סיימו את דרכן כמה חברות ותיקות באירופה מטעמים כלכליים. את הצוותים והמטוסים,חלקו תאגידי תעופה ענקיים באזור. התעופה המסחרית הופכת תאגידית בעולם, יכולת השרידות של חברות קטנות בשוק גלובאלי הולכת ויורדת. לדברי מנכל לופטה אנזה בעשור הגרוב יתייצבו כחמישה עשר תאגידי תעופה גדולים בעולם בערך שלושה בכל יבשת. אלו ישלטו וישפיעו על הנעשה בתעשייה, בנתיבי האוויר, בתחום ההצטיידות והרכש וכמובן הסחר.
4 איגוד והתאגדות- אם במנכל לופטה אנזה עסקינן, הנ"ל ״השקיע״ 500 מלין דולר הפסד, 29 ימי שביתה בשנתיים האחרונות על מנת להגיע להסכם עבודה טוב ויעיל עם טייסיו. הוא גם לא התבייש לומר כי החברה גאה בתשלום לעובדיה. אולם זה לא המצב הממוצע בשוק התעופה, כאשר טייסי הלואו קוסט משלמים את הכשרתם, וכ 70 אחוזים מקציניהם הראשונים בעלי פחות מ 1000 שעות. אנחנו שונים זה מזה, בין החברות, האזורים והמדינות. אולם עיני בייס לואו קוסט באפריקה נשואות לעבר האיגוד המסייע ומצליח למנוע התעמרות תעסוקתית בטייסים חבריו. האיגוד הבינלאומי נלחם בהצלחה ראויה לציון בחברות הרב לאומיות Trans National airlines , בעודן מנצלות את חוקי העבודה והמיסוי המקומיים בצורה אגרסיבית הפוגעת בתעשייה המקומית.
5 כלי טייס בלתי מאוישים- אלו מהווים איום כלכלי כבד היוצר תגובת שרשרת מבצעית בסגירת שדות תעופה לדקות ארוכותבאירופה. מאות מיליוני דולרים של נזקים כלכליים, עיכובים ושדות משנה, מגבירים מוטרדות בייחוד באירופה כמו את הצורך בטכנולוגיה התומכת מצבים מעין אלו.
6 המזרח התיכון- לצד ישיבה משותפת לצד משלחות מלבנון, אלג’יריה, טוניס ומרוקו, סנגל וארצות נוספות. עולה תמונה לאפשוטה כלכלית של חברות אשר בקושי שורדות. החברה היחידה המרוויחה כיום באפריקה היא האתיופית. דרום אפריקה בעלת שתי חברות התעופה הגדולות, מתירה כיום 56 טיסות שבועיות של חברת האמירויות, בעוד בקנדה הוגבל המספר לשש בשבוע בלבד. מעבר לגבולותיה של מדינת ישראל אין חברים באיגוד הטייסים הבינלאומי פרט ללבנון, משמעות השפה המשותפת ויכולת תקשורת מבצעית טובה, אינן נחלת אזורנו. הירדנים והמצרים הטסים לתל אביב אינם חברי האיגוד הבינלאומי. לעומתם מרבית מדינות אפריקה חברות באיגוד, אלו אף עמלות ומצליחות לסייע בשיפור תשתיות הקשרו התקשורת בנתיבים הבינלאומיים שאנו מכירים בעצמנו. עם זאת הודגש כי החשיבות של ההאזנה על תדרי הדיווח כמו 126.9באזורים המוגדרים, חשובה ביותר, בייחוד לאלו שאיננו רואים.
במחסור בהשתלמויות בתחומים שונים רב במדינות האזור. מהדרכה לבטיחות, מתכניות סיוע. חן עמיתים ועד לחקירת תאונות.הצענו לשתף ולסייע לכל אלו כמיטב המסורת. עלינו לזכור כי הבדלי מנטליות וצורות שלטון באזורנו משמעותיים ואינם טריוויאליים. מאסר של עובדי תעופה השובתים בקניה, איננו חריג למדינה המובילה באפריקה.
7 בטיחות- שנת 2017 היתה ״ ” safest ever בעוד 2018 היתה השיאנית לרעה בחמש השנים האחרונות. הסטטיסטיקה התעופתית מציינת תאונה קטלנית אחת לכל שני מליון סקטורים. בסופו של דבר, תעשיית התעופה בעולם בנויה על בטיחות טיסה. זו המילה המקצועית והנכונה בהתייחסות לכל תהליך, מבצעי ומסחרי בעולמנו. המוטרדות העולמית מכל הצדדים בענייני בטיחות הטיסה גדולה. החיים המשותפים בין תרבויות, נסיון ומגבלות שונות, לצד הניסיון לחסכון והתייעלות, מזמנים לעולם התעופה מהמורות בדרך להצלחה. זו שפתם של כלל המשתתפים בכנס השנתי המייצג כמאה אלף טייסים בעולם.“Every take off is optional, but every safe landing is mandatory ״ . עלינו לזכור כי שני אחוז מהתנועות ביום לא יגיעוליעד מסיבה מבצעית זו או אחרת וטיסה אחת מתוך שני מליון סקטורים תהיה חלק מתאונה קטלנית. לופטה אנזה מבצעת 3000ביום, חשבו לבד.
8 נשים- אחוז אחד מטייסי החברות בעולם הן נשים. בגרמניה בלבד יש שישה אחוזים בכנס עצמו הרבה יותר. גם באיגוד הישראלי יש לנו אחוז אחד, אולם דרכנו רחוקה עדיין מגרמניה. הלוואי ונגיע לשם בעתיד הקרוב, בהצלחה.
9 טייסים וטייסות מובילים- אין ספק ואין חולק, כי צוותי האוויר הם האוכלוסייה המובילה בקרב עובדי החברות. הדוגמה האישית, האחריות, היעילות והדיוק, כל אלו מזכירים ומציינים כי התעופה איננה רק להמריא ולנחות. זו שפה ותרבות, זו גישה והרבה מעבר למקצוע. עיני רבים נשואות אלינו, מקרב עמיתינו העובדים, הנוסעים וקהל הלקוחות ועד לציבור הסובב אותנו בחיי היום יום. אלף נחיתות רכות ואלף גישות מוצלחות לא ימחקו רגע של התנהלות בלתי הולמת. העולם בו אנו חיים תקשורתי ומתוקשר, זמין, מהיר ומצולם. עלינו להיות ערניים בדברינו, בשגרה ובחרום.
10 לסיכום- בצרפת של תחילת המאה העשרים היו שלושה מליון סוסים ומספר מעט פחות של סייסים. רובם בשוק העבודה,בסוף אותה מאה יש בצרפת קרוב לשלוש מאות אלף סוסים, רובם ככולם לתחביב וספורט, סייסים כבר אין.
לצד הטקסיות נראה לעיתים כי היכולת של איגוד, קטן ומקומי, גדול ובינלאומי אינה גדולה להניע תהליכים ובמעשה. זו טעות,הכח של אנשים כקבוצה משמעותי, המתכנסת באופן קבוע, בעלת ועדות הנוגעות כמעט לכל תחום בחיינו המקצועיים. המגנט המושך סביבו את התעשייה, היצרנים, הרגולטור והמחוקק, כולם מגיעים ומשתפים, טוענים ושואלים. זהו כוחו של איגוד, זהוכוח של הקבוצה. מלבנון לסנגל, מאיסלנד לאוסטרליה, יש לנו תקשורת, יש לנו מקורבים. בכל עניין מקצועי כזה או אחר,לישראל מה להציע, ממי ללמוד ובמי להסתייע בשגרה ובחרום, היו בטוחים.