מטוס מדגם B789, של חברת Norse Atlantic UK, היה בדרכו מאורלנדו ללונדון Gatwick. כאשר המטוס היה מזרחית מחופי קנדה, בגובה 39,000 רגל, אירע נזק לחלון קדמי שמאלי בתא הטייסים. הצוות שמע קול נפץ וראה הבזק בחלון. הצוות הבחין כי שכבת הזכוכית החיצונית של החלון מנופצת, ביצע את ה-NNC ובהתייעצות עם מטה החברה החליטו להמשיך ליעד. נחתו בשלום, לאחר 4:40. בדרכם הם הכריזו PAN PAN לבקרה הקנדית (ליתר בטחון).

בגדול, אנחנו לא מומחים גדולים למבנה מטוס ובוודאי לא למבנה שמשות המטוס. היצרן יודע, לרוב, מה מותקן אצלו על המטוסים (לא תמיד יודע מה איכות ההרכבה והבקרה…), מה החולשות והחוזקות של הציוד. בניגוד לנטייה הטבעית, לפיה נזק לחלון תא הטייסים, בגובה השיוט, עלול לגרום לקריסת החלון כולו ולבריחת דיחוס, זה ממש לא כך. לשכבה החיצונית יש תפקיד והוא בעיקר להגן על השכבות הפנימיות, העשויות חומרים פלסטיים. יש NNC והוא קובע שאם יש עיוות בחלון ויש דליפת אוויר, יש לתכנן לנחות בשדה המתאים הקרוב. אם אין, אז אין. אגב, הבד"ח גם אינו מנחה לבצע הנמכה זריזה לגובה יותר נמוך, במקרה של עיוות או דליפת אוויר. אם יש בריחת דיחוס יש בד"ח ייעודי לזה. שבר בשכבה החיצונית אינו מסכן את חוזק החלון ולכן ניתן המשיך לטוס כך, גם בגובה תקרת השיוט. להתייעץ עם מטה החברה זה בסדר גמור, כי הם בוודאי יודעים איפה עדיף להם לתקן את המטוס. מכיוון שבמקרה הזה מדובר בחברה שבסיסה ביעד אליו טסו, זו החלטה בהחלט מובנת להמשיך בטיסה. באשר להכרזת חירום PAN (דחיפות) "ליתר בטחון"… כבר כתבתי על כך לא פעם. אנחנו מכריזים חירום, בהתאם לצורך. אם מטוס לא נמצא בסיכון ולא נדרש לו שום סיוע (עובדה, יכול להמשיך בשיוט הביתה ולחצות אטלנטי), בטח שאין שום צורך להכריז חירום, משום סוג.

מצורף קישור להסבר טכני, של היצרן PPG באשר למבנה החלונות. בגדול, מדובר בשלוש שכבות עיקריות. שתי שכבות עבות של חומר אקרילי, המקנות חוזק, במשקל קל. שכבת זכוכית חיצונית דקה, המקנה הגנה לשכבה שאחריה. בין שכבות השמשה יש שכבות בידוד וחיבור העשויות Urethane. מכאן אפשר להבין ששבר בשכבת הזכוכית החיצונית הדקה אינו מסכן את חוזק מבנה החלון.