מטוס מדגם B738, של חברת SkyUp, עשה את דרכו מטאלין (אסטוניה) להורגדה (מצרים). כאשר המטוס שייט, בגובה 36,000 מעל שמי ליטא, הצוות הכריז חירום, בגין בריחת דיחוס וביצע הנמכת חירום, עד גובה 14,000 רגל. במהלך ההנמכה נפלו מסיכות החמצן אוטומטית. לאחר 25 דקות, בגובה 14,000 רגל, המטוס טיפס לגובה 16,000 וסטה לנחיתה בוורשה. לא היו נפגעים. המטוס שהה בוורשה 5 ימים ולאחר מכן שב לתוכנית הטיסות.

כולנו יודעים כי הנמכת חירום, במטוסי 737, אמורה להתבצע עד גובה 10,000 רגל או ל-MSA, הגבוה מבין השניים. באזור המדובר ועד וורשה, גובה פני השטח לא עולה על 2,000 רגל. אם כך מדוע הצוות בחר לעצור הנמכה בגובה 14 ולאחר מכן לטפס לגובה 16? גם לא היה מדובר על בעיית דלק, שכן במטוס היה די דלק כדי להגיע למצרים, כך שבוודאי לא הייתה לו בעיה לטוס, בגובה 10,000 רגל, 200 מייל לוורשה.

ההשערה שלי הינה כי, בשלב מסוים של התקרית, הצוות זיהה שגובה הקבינה יורד (בשיעור גבוה משיעור ההנמכה של המטוס) והסיקו שיש להם שליטה על גובה הקבינה. לכן, אולי, החליטו לעצור בגובה יותר גבוה ממה שמוגדר בבד"ח. לעיתים קרובות צוותי אוויר משתהים בביצוע פעולות של הבד"חים המטפלים בבעיות דיחוס:

CABIN ALTITUDE WARNING or Rapid Depressurization

AUTO FAIL or Unscheduled Pressurization Change

הראשון נעשה, לפחות בתחילתו, מהזיכרון. כי הוא דחוף יותר. השני פחות דחוף. שניהם מתחילים בפעולות להשגת שליטה על גובה הקבינה ובמידה והצוות מכריז שהקבינה לא נשלטת, מפנים לביצוע הנמכת חירום. לעיתים קצב האירועים לא מאפשר, או שהצוות לא ממתין כמה שניות, כדי לראות האם הקבינה נשלטת. קבינה נשלטת, במקרה של בריחת דיחוס, היא קבינה שלא מטפסת או שמתחילה להנמיך. את זה אפשר להרגיש באוזניים או לראות על מד שיעור הטיפוס של גובה הקבינה או על מחוון ה-DIFF PRESS והגובה. הבד"חים הללו בנויים בשיטת  One way ticket. הם תלויים באבחון. ברגע שהצוות החליט שהקבינה לא נשלטת, נגזר עליו לבצע פעולות מסוימות. שימו לב שמרגע שמתחילים בביצוע הנמכת חירום, הבד"ח לא עוסק כבר בשליטה בגובה הקבינה. מרגע שעברנו מהבד"חים הראשונים לבד"ח הנמכת חירום והמטוס מיוצב בהנמכה, יש זמן לצוות לפתוח את הבד"ח, לעבור עליו ולראות מה עשו ומה לא… לעיתים צוות יכול לגלות שהוא שכח ולא העביר ל-MAN…. מרגע שמשלימים את הפעולה, פתאום, בדרך פלא, הקבינה מתחילה לטוס למטה. כדאי מאד לצוות להתאים את עצמו למצב, כי אם לא, הקבינה עלולה לרדת גם לגובה שלילי ולפוצץ אוזניים.